#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה להניח עירובי תחומין?	"אע&quot;פ שמלשון הרמב&quot;ם והמחבר משמע דהוא רק בדיעבד כתב הרמ&quot;א דהוא לכתחילה (גר&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), וזהו דוקא כשהוא מערב לדבר מצוה אבל אם עירב לדבר רשות לא מהני אלא בדיעבד כדמבואר לקמן (סי&#x27; תט&quot;ו) (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יכול להניח העירוב?	"הוא עצמו יכול להניחו, וגם אפשר להניחו ע&quot;י שליח כדמבואר לקמן (סי&#x27; ת&quot;ט) (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא שמו עירובי תחומין?	"מפני שהוא מערב תחום שלא היה יכול לילך בו תחילה עם התחום שהיה יכול לילך בו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני עירובי תחומין למ&quot;ד תחומין מן התורה?	"הטור כתב מפני שתחומין דרבנן הקילו בהם והתירו לעשות עירוב, והקשה הבית מאיר הרי מבואר בגמ&#x27; (ל&quot;ה) דאפי&#x27; למ&quot;ד תחומין דאורייתא מהני עירוב, ותי&#x27; דלמ&quot;ד תחומין דאורייתא מהני מדאורייתא אבל למ&quot;ד דרבנן מהני רק מדרבנן, וכ&quot;כ הא&quot;ר ותוספת שבת "	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אמות יש לו אם כלתה מדתו בסוף העיר?	"הרבינו יונתן ס&quot;ל דכל העיר כאפס ואינו נפסד כלום מאלפים (ב&quot;י), אבל קיי&quot;ל כשאר ראשונים דהעיר חשוב כד&#x27; אמות וממילא מפסיד ד&#x27; אמות"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנותן עירובו בתוך תחומו של העיר אבל יותר מאלפים אמות מביתו ולן בה, 1) מהו שיטת המחבר 2) מהו שיטת הרמ&quot;א 3)  כיצד קיי&quot;ל?	"1) המחבר מחמיר כשיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלא מהני לן בה וא&quot;כ אסור לו לחזור לביתו, אבל יש מח&#x27; אם מותר לו לצאת לעירובו, המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא שיטת עולת שבת דס&quot;ל דאסור לו לצאת לעירובו דהרי הוא שבת חוץ לעירובו, אכן המג&quot;א השיג עליו דבודאי מותר לו לצאת לעירובו אלא שאסור לו לחזור לביתו [וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה רחוק) דהמג&quot;א ס&quot;ל דקודם שהגיע לעירובו הוי כקודם קניית עירובו, והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דלפי&quot;ז בעצם יהא מותר לו לילך לצד השני של ביתו דהוי כאילו עדיין לא קנה שביתה בעירובו, אולם אינו משמע כן מלשון המחבר והשעה&quot;צ מסיים וצ&quot;ע, ובמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) סותם להחמיר כהא&quot;ר דאסור לו לצאת מביתו לצד השני, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;)], ויש אחרונים שרצו לבאר המג&quot;א דמותר לו לילך לעירובו דוקא כשהוא נמצא בין השמשות תוך אלפים לעירובו, ודחה הביה&quot;ל דאינו משמע כן מהמג&quot;א ועוד א&quot;כ לא הו&quot;ל לחלוק על העולת שבת [והא דמשמע מראב&quot;ן דצריך להניח עירובו תוך אלפים לביתו י&quot;ל דמיירי כשביתו בסוף העיר ואם יניחו חוץ מאלפים לביתו יהיה גם חוץ מאלפים לעיר ובזה פשוט דלא מהני], וממילא ס&quot;ל דלפי המג&quot;א בדעת הרמב&quot;ם מותר לו לצאת ע&quot;י עירובו אבל אסור לחזור לביתו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אכן החזו&quot;א (סי&#x27; פ&#x27; ד&quot;ה מ&quot;ב) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל בדעת המחבר כהעולת שבת דביתו צריך להיות תוך אלפים לעירובו והביא ראיה ממתני&#x27; (ס&#x27; ע&quot;א) כשעירובו יותר מאלף למזרח ביתו והוא עומד יותר מאלף אמה למערב ביתו דאמרינן דאין עירובו עירוב אלא יש לו תחום הבית אע&quot;פ שהיה אפשר לו להגיע לעירובו {וצריך לחלק בין מי ששובת בעיר למי ששובת בדרך בתוך תחומו של ביתו דיש לו תחום ביתו, וצ&quot;ב}, אמנם פשוט להגרח&quot;צ גערליק דהמחבר ס&quot;ל כהמג&quot;א (עי&#x27; גבול בנימין) 2) הרמ&quot;א ס&quot;ל כהטור דע&quot;י לן בה נעשה כד&#x27; אמות לענין היתר לילך בכולה אבל לגבי מדת התחום עדיין עולה בחשבון אלפים אמה ואסור לצאת מעירו לצד שני, וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דלא ניתנה העירוב להחמיר אלא להקל והרי בלא בעירוב היתה נחשבת כד&#x27; אמות 3) המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) משמע דמקיל כהרמ&quot;א דמהני לן בה, אבל בשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) ובביה&quot;ל (ד&quot;ה רחוק) הביא הא&quot;ר ובית מאיר דמחמירים כדעה ראשונה דזהו דעת רוב הפוסקים, ומשמע דס&quot;ל דיש לחוש לדבריהם לכתחילה [אלא דאין למחות ביד המקילין (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)], אמנם כתב בביה&quot;ל דא&quot;צ להחמיר להיות בתוך אלפים לעירובו בשעת בין השמשות אלא מותר לצאת ע&quot;י עירובו אפי&#x27; אם היה רחוק יותר מאלפים אבל יש להחמיר כדעה ראשונה שלא לחזור לביתו, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ז) מקיל לגמרי כהרמ&quot;א דהוא פשטות הגמ&#x27; ויש הרבה ראשונים כוותיה"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המקילין דלן בה, מה הדין אם לן בה 1) רק בין השמשות ולא בלילה 2) רק בלילה ולא בין השמשות [כגון שביתו היתה תוך אלפים לעירובו]?	"1) השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א) מצדד להחמיר דלא מהני מה שהיה בעירו בין השמשות אלא צריך לן בה ממש, וכן משמע מקולתו של החיי&quot;א להלן {ונראה דלא מהני מה שדעתו ללון בה אח&quot;כ, והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ז) מסתפק בדבר אם יכול לילך בכל העיר קודם שלן בה, אבל בספר קרית אריאל (עמ&#x27; קנ&quot;א) הביא הוראה מהחזו&quot;א דהקיל כשהיה שם בין השמשות וגם דעתו ללון שם בלילה, וכן נראה להגרח&quot;צ גערליק להקל בדעתו לחוד דעדיין נחשב כביתו} 2) החיי&quot;א (כלל ע&quot;ז סע&#x27; ג&#x27;) מקיל דאע&quot;פ שלא היה שם בין השמשות מ&quot;מ כיון שלן שם מותר לילך בכל העיר, אכן הבית מאיר מסתפק בדבר דמשמע מתוס&#x27; (נ&quot;א ע&quot;ב) דצריך להיות בעירו גם בין השמשות וא&quot;כ לא מהני בנד&quot;ד [והריטב&quot;א (ס&quot;א ע&quot;א) מקיל, ועי&#x27; תוה&quot;ר (נ&quot;א ע&quot;ב) דמבואר דתוס&#x27; קאי למ&quot;ד דלא מהני לן בה ואפשר דמודו להריטב&quot;א דלמ&quot;ד לן בה מהני אפי&#x27; אם לא היה שם בין השמשות (מ&quot;ב דרשו)], והשעה&quot;צ מסיים דכיון דהמחבר חולק על ההיתר דלן בה בכלל, נהי דאין למחות ביד המקילין כהרמ&quot;א מ&quot;מ אין להקל בציורים אלו דיש להסתפק אם מותר אפי&#x27; להרמ&quot;א"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח עירובו בעיר אחד ולן בעיר באחר?	"כתב המנחת פתים (ד&quot;ה ובדבר) דלא אמרינן ששתי עיירות נחשבות כד&#x27; אמות, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל דהשתי עיירות נחשבות כד&#x27; אמות"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כלתה מדתו באמצע העיר?	אינו מותר לילך יותר מחצי העיר אבל מותר לזרוק יותר אם הוא מוקף מחיצות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הניח עירוב לכמה שבתות, האם אפשר לו לחזור?	"באמצע שבת אינו יכול לחזור משביתתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), אבל לשבת הבאה אפשר לחזור (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כלתה מדתו בסוף העיר בדיוק?	"המעדני יו&quot;ט ס&quot;ל דהחמירו דלא מהני אלא אם כלתה חוץ לעיר דאלפים אמה מסורה לכל אדם וא&quot;א לצמצם, אבל הא&quot;ר מדייק מראשונים דמהני בכל אופן, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) הכריע שבשעת הדחק יש להקל"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי עיבורו של עיר?	"הרמ&quot;א הביא המגיד משנה דס&quot;ל דאמרינן עיבור להקל ולא להחמיר, ולפיכך אם כלתה מדתו באמצע העיבור חשוב ככלתה בסוף העיר ומצד שני אם כלתה מדתו אחר העיבור אז אמרינן דגם העיבור בכלל העיר וכולו חשוב כד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&#x27;&#x27;י ס&#x27;&#x27;ק ט&#x27;&#x27;ו) הוסיף דה&quot;ה לגבי קרפף העיר בקמ&#x27;&#x27;א אמות וקשת וריבוע העיר דאמרינן הכי רק להקל ולא להחמיר]"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כלתה מדתו בתוך העיבור ואמרינן כל העיר כד&#x27; אמות, האם יכול לומר עוד כלתה מדתו על העיבור?"	"המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) מצדד לומר דלא חשבינן העיבור כד&#x27; אמות, וביאר החזו&quot;א דהוי כמו תרתי דסתרי [ומכאן דייק הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א דאין הפשט דהדין עיבור נאמר לקולא ולא לחומרא בכל אופן אלא הפשט הוא דבעצם העיבור הוא חלק מהעיר ולפיכך יש צד לומר כלתה עוד הפעם אבל כיון שנראה כתרתי דסתרי לא אמרינן כלתה עליה אבל בשאר אופנים כגון לגבי ג&#x27; כפרים משולשים וכדומה אינו יכול לחלק העיר מחמת עיבורו]"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין תחומו אם שבת 1) בשדה 2) בעיר?	"1) רשותו ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות ויש לו אלפים לכל רוח ואח&quot;כ ממלא הקרנות ונמצאת שיש לו טבלא ד&#x27; אלפים וד&#x27; אמות על ד&#x27; אלפים וד&#x27; אמות (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {ולפי מאי דקיי&quot;ל דבשבת יש לו ד&#x27; אמות לכל רוח נמצא שיש לו טבלא של ד&#x27; אלפים וח&#x27; אמות על ד&#x27; אלפים וח&#x27; אמות} [כן צריך לדחוק כוונת הרבינו יהונתן, ודלא כרדב&quot;ז (ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ו) דפי&#x27; כטבלא מרובעת דיכול לילך לכל רוח אבל אח&quot;כ צריך לחזור למרכז קודם שהולך לרוח אחר (ביה&quot;ל ד&quot;ה ברוחב), ועי&#x27; במ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ט&quot;ז) דתמהו על ראיית הביה&quot;ל] 2) כתבו החיי&quot;א ובית מאיר דיש לו כל רוחב העיר אפי&#x27; כשאינה מוקפת חומה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ח סע&#x27; י&#x27;) ביושבי צריפים ואח&quot;כ יש לו אלפים לכל רוח וכנ&quot;ל, ודלא כגאו&quot;י (ל&quot;ב ע&quot;ב) דס&quot;ל דהעיר צריכה להיות מוקפת חומה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) [אמנם, מבואר בגאו&quot;י דהוא מיירי כשבתים רחוקים מהדדי יותר מע&#x27; אמות על כן הצטריכה להיות מוקפת חומה]"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כלתה מדתו למזרח 1) בסוף העיר 2) באמצע העיר, מה הדין לגבי הליכה לצפון ולדרום אצל העיר?	"1) כתב רבינו יונתן דברים סתומים בזה, ומשמע מדבריו דמצדד לומר דמותר לילך בכל העיר אפי&#x27; יותר מאלפים לצפון אבל אינו יכול לילך חוץ מהעיר וגם אין לו יותר מאלפים לצד צפון בשאר מקומות למזרח ולמערב (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ד) ס&quot;ל דאינו יכול לילך בעיר לצפון יותר מאלפים אלא אם לן בה], אבל הרמ&quot;א פסק דיש לו אלפים לצפון חוץ לעיר, ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הרי מפורש ברבינו יונתן דאסור לצאת לצפון חוץ לעיר אבל מותר לילך בכל העיר אפי&#x27; אם נמשך יותר מאלפים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [ואם העיר פחות מאלפים, יש משמעות ממג&quot;א דאסור לו לילך לצפון חוץ מהעיר אע&quot;פ שהוא בתוך אלפים דהרי עיקר תחומו הוי אלף אמה קודם העיר ואלף אמה אחר העיר, אכן המחה&quot;ש כתב דצפון של צד העיר אינו גרוע משאר תחומו לצד צפון (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) {ונראה דמשמעות המג&quot;א מובן טפי לפי הרבינו יונתן עצמו דס&quot;ל דכשמבליע העיר אינו חשוב כלום ממילא אינו בכלל תחומו כלל אבל לפי מאי דקיי&quot;ל דעולה לד&#x27; אמות הרי היא בכלל תחומו ומסתבר דיכול לילך לצפון העיר}] [וכל זה דלא כאבן העוזר דס&quot;ל דהעיר צריכה להיות מובלע בין באורך בין ברוחב בתוך תחומו כדי שיהא חשוב כד&#x27; אמות דאינו משמע כן משאר הפוסקים אלא סגי כשהוא מובלע באורך לבד (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומ&quot;מ), ובזה רצה האבן העוזר ליישב הרמ&quot;א דכיון שמובלע האורך והרוחב בתוך התחום מותר לו לילך אף לצפון חוץ לעיר {וצ&quot;ע מה שכתב הביה&quot;ל דאם מובלע אורך העיר מותר לילך בכל רוחב העיר}, והחמד משה תירץ כוונת הרמ&quot;א דאין חילוק בין אורך ורוחב של התחום [ואפי&#x27; אם האורך לבד מובלע מבליעין אותה, וכן אם הרוחב לבד מובלע מבליעין אותה], אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) השיג עליהם דיש חילוק פשוט ביניהם דהוא עירב לצד מזרח ועל כן יש להקל לגבי אורך העיר אבל לגבי רוחב העיר אין לו צורך כלל, ור&quot;ל מודדין למזרח ואח&quot;כ לצפון ואח&quot;כ מרבעין אותה], והביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) תי&#x27; דהרמ&quot;א כתב דעת עצמו ולא דעת הרבינו יהונתן [וידוע דהרמ&quot;א לא כתב הציונים], ולהלכה הכריע הביה&quot;ל דיש להחמיר כהרבינו יונתן ולא ילך חוץ לעיר לצד צפון אבל המיקל בשעת הדחק יש על מי לסמוך דהרי האבן העוזר ובגדי ישע וחמד משה מיישבו את הרמ&quot;א [כשנבלע אף לצד הרוחב], אבל החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ד) אינו מקיל אפי&#x27; בשעת הדחק 2) כתב הרבינו יונתן כיון דהעיר אינו נבלע בתחומו אינו יכול לילך לצפון יותר מאלפים [ודלא כשיטה אחד שהביא] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) "	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש עיר שמובלע במקצת תחומו?	"הנוב&quot;י (מהדו&quot;ת או&quot;ח סי&#x27; נ&#x27;, מובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א.) ס&quot;ל דמוסיפין על תחומו רק כנגד העיר ולא מרבעין אותו אח&quot;כ, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;), אבל החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ד) ס&quot;ל דמרבעין כל צד לגמרי, אבל החזו&quot;א מודה דליכא דין להבליע עיר בקרנות התחום, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ט סע&#x27; ח&#x27;) דלפי הגר&quot;א והמ&quot;ב פשוט דמרבעין כל הצד לגמרי כהחזו&quot;א"	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לומר כלתה ב&#x27; פעמים?"	"אע&quot;פ שמבואר בראב&quot;ד דאינו יכול לעשות ב&#x27; כלתות אפי&#x27; בקו אחד, לא קיי&quot;ל כוותיה אבל הא מיהת מחמירים שלא לעשות ב&#x27; כלתות אם אינו בקו ישר, וכן מבואר משבט הלוי [דלא כהג&quot;ה בשונה הלכות דמשמע דיכול לעשות ב&#x27; כלתות אפי&#x27; כשאינם בקו ישר] (הגרח&quot;צ גערליק) "	סימן תח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן עירובו ברה&quot;י?	"אם היא יתירה מבית סאתים חשוב כד&#x27; אמות דוקא אם היא מוקפת לדירה אע&quot;פ שעכשיו כל הבתים נחרבו מ&quot;מ מהני כיון שמחיצות העיר קיימת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד - כ&quot;ה), ואפי&#x27; מערה גדולה מהני דהיא ראויה לדירה {כפשוטו צ&quot;ל דהמערה אינה יתירה מבית סאתים, וכן מבואר בגר&quot;ז (סי&#x27; שצ&quot;ו סע&#x27; א&#x27;) דצריך להיות מקום הראוי לדירה, אבל לכאורה יש מקום לחלק דדוקא לגבי קרפף שהוקף לדירה צריך דירה ממש אבל לגבי תחומין סגי בראוי לדירה ומהני אפי&#x27; ביותר מבית סאתים, ובזה מיישב הביה&quot;ל לעיל (ס&quot;ס שנ&quot;ח), אבל אינו משמע כן משאר הפוסקים (כגון נתיבות שבת פי&quot;ג הע&#x27; ל&quot;ג, וכן מגאו&quot;י ס&quot;א ע&quot;ב), וצ&quot;ע} [ואע&quot;פ שיש בזה מח&#x27; בגמ&#x27; בין שמואל ור&#x27; אלעזר וגם נחלקו בזה הראשונים להלכה מ&quot;מ הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואפילו) בודאי יש לסמוך להקל בזה], ואם אינה יתירה מבית סאתים הוי כד&#x27; אמות אפי&#x27; כשאינה מוקפת לדירה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא שובת במקום שיותר מבית סאתים שאינה הוקף לדירה?	"הרשב&quot;א כתב דאינו חשוב כד&#x27; אמות, אבל הב&quot;י מדייק מהטור דאפי&#x27; בכה&quot;ג חשוב כד&#x27; אמות"	סימן תח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח עירובו 1) באמצע העיר 2) בעיבורו של עיר?	"1) לא עשה כלום והרי הוא כבני העיר 2) ה&quot;נ לא עשה כלום, ואפי&#x27; אם הניחו בסוף העיבור אין לו ד&#x27; אמות מחוץ לעיבור [המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מתוס&#x27; ב&#x27; אמות דקאי בשיטת ר&quot;א ואנן קיי&quot;ל כרבנן דבעלמא יש לו ד&#x27; אמות (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)] דכשעומד במקום שנחשב כד&#x27; אמות אפי&#x27; בקצה המקום אין נותנים לו כלום חוצה לו (תוס&#x27; ס&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {אמנם, לכאורה אמרינן אין עיבור להחמיר ואם הוא רוצה הד&#x27; אמות חוץ לעיר נותנם לו ואין העיר כד&#x27; אמות (ר&quot;י באק), אכן לפי מש&quot;כ הגרח&quot;צ גערליק לעיל י&quot;ל דדוקא בכלתה אמרינן אין עיבור להחמיר אבל לגבי שאר ענינים העיבור הוא ממש כחלק העיר}"	סימן תח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עיר אחרת נכנסת לתוך ריבוע של עירו האם אפשר לו להניח עירוב בתוך הריבוע להרויח גם העיר אחרת?	[לפי השיטות דמצטרפין עיירות ע&quot;י ריבוע אין נפק&quot;מ בזה, אבל לפי המחמירים...] דבר זה תלוי אם הפשט בלא עשה כלום הוא דאין בו צורך או דלמא אינו יכול לעשות הכי, השפ&quot;א משמע דאין בו צורך וממילא מהני בכה&quot;ג אבל מלבוש משמע דאינו יכול לעשות עירוב בעירו, והחזו&quot;א מקיל. 	סימן תח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן עירובו חוץ לתחום?	אינו כלום, ולפי הרשב&quot;א בעבוה&quot;ק (מובא בב&quot;י) לא יזוז ממקומו אבל קיי&quot;ל כהרשב&quot;א בחידושיו ושאר ראשונים דס&quot;ל דיש לו תחום ביתו דאמרינן מסתמא ניחא ליה בתחום ביתו כשאין עירובו עירוב (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)	סימן תח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניח עירובו באמצע עיר גדולה דרק לאחר שנחשב העיר כד&#x27; אמות יכול להגיע לעירובו?"	"כתב האור שמח (הל&#x27; עירובין פ&quot;ח ה&quot;ה) דמהני עירובו, וכ&quot;כ החזו&quot;א, אמנם הוסיף רח&quot;צ גערליק דבר&quot;ה שחל ביום ה&#x27; וו&#x27; והוא רוצה לערב רק לשבת שובה צריך לערב גם לר&quot;ה דאל&quot;ה הוי סעודה שאינה ראויה לה מבעוד יום"	סימן תח סעיף ד		
